נזק לרצועה צולבת (ברך)
פגיעה או קריעה ברצועה הצולבת היא פציעת ספורט נפוצה ביותר, בעיקר בקרב העוסקים בפעילויות כגון כדורסל, כדורגל, פוטבול, סקי, טניס, כדוריד, התעמלות מכשירים ועוד.
במקרים רבים, באמצעות הליך שיקום ופיזיותרפיה נכון ומותאם אישית, ניתן לחזק, לשחזר ולהבריא את הרצועה ועקב כך לחזור לפעילות יומיומית תקינה, כולל אימוני ספורט. השיקום עשוי לקחת כחצי שנה ולכלול מערכי אימונים ברמות קושי עולות בהדרגתיות.
למה זה קורה?
הרצועה הצולבת זה אזור רגיש ופגיע בשל העובדה שמרוכזים בה המון תאי עצב השולחים אותות אל המוח. מידע זה מאפשר להפעיל את השרירים הנכונים בזמן הנכון, במטרה לדאוג ליציבות של המפרק.
הפגיעה הראשונית ברצועה הצולבת מתרחשת בעת תנועה פתאומית וחדה מדי של הברך. לכן לעתים קרובות אנו רואים את הפגיעה הזאת במגרש ובאצטדיון, תוך כדי סיבוב, נפילה עם קריסה על הברך כלפי פנים, פציעות עם התנגשויות בשחקנים אחרים, הפעלת לחץ צידי על גבי הברך ועוד.
תפקידה של הרצועה הצולבת
הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) היא אחת משתי רצועות המצטלבות יחד והמחברות את הפמור (עצם הירך) עם הלטיביה (עצם השוק. מספר רצועות מרכיבות אותה, כל אחת מהן במצב כפוף או ישר לסירוגין.
מאפיינים אלה מאפשרים לשמור על היציבות של הברך ולדאוג לכך שהשוק לא ינוע קדימה יתר על המידה.
פגיעה ברצועה הצולבת עשוי להגביל את כושר התנועה ואף לגרום לשחיקה ושינויים דגנרטיביים בחלקים השונים של הברך, פגיעה במיניקסוס החיצוני, פגיעה גם ברצועה הפנימית-צידית ונזקים לעוד רקמות באזור הברך.
איך אפשר למנוע?
הדרכים היעילות ביותר להפחתת הסיכון של קריעת הרצועה הצולבת בברך היא פעילות גופנית מותאמת – אימון פונקציונלי. בין התרגילים החשובים והיעילים: חיזוק היציבה, מתיחות וכיווצים, אימוני קפיצות, שיפור יכולות אירוביות ופיתוח היכולת לזהות סיכונים טרם התנועה החדה.
נשים נוטות לסבול יותר מפגיעות ברצועה הצולבת, לכן כדאי לאמן את שרירי הרגליים, להימנע מנעילות חדות של הברך ולבחור ציוד מתאים.
סדים לאימונים לא הוכחו כאמצעי יעיל באופן חד-משמעי למניעת פגיעות ברצועה הצולבת, אך עדיין משמשים למזעור נזקים וצמצום סיכונים.
התסמינים/סימפטומים
אירוע קריעת הרצועה מלווה בכאב חד וצליל "פקיעה" שלא מאפשרים את המשך הפעילות הגופנית. עקב הפציעה, המקום מתמלא בדם ונוזלים, מה שמביא לנפיחות וקושי בהליכה. בהמשך, הברך עשויה "לברוח" ממקומה ותתווסף תחושת חוסר יציבות בעת התנועה. תופעות אלה מבטלות אל האפשרות לשוב לאימוני ספורט בזמן הקרוב ומגבילות את כושר התנועה של הנפגעים שאינם עוסקים בספורט באופן מקצועי. כמו כן, במקרים רבים הפגיעה ברצועה הצולבת גורמת גם לנזק במיניסקוס ובסחוס.
אופן הטיפול
הטיפול בנזקים וקרעים ברצועה הצולבת נחלקים לטיפולים ראשוניים, מקלים, ניתוחיים ושיקומיים.
במעמד הפציעה יש להפחית את הנפיחות והכאב, לחדש את יכולת התנועה של המפרק ולחזק את השרירים המקיפים את הברך. לאחר מכן, הרופא יבצע בדיקות שונות להערכת הנזק לרצועה ולקבלת ההחלטה האם יש צורך בטיפול ניתוחי או שיקומי בלבד, כולל הדמיית MRI.
ספורטאים שחוו קריעה של הרצועה יעדיפו טיפול ניתוחי לחזרה מהירה יותר לפעילות גופנית כפי שהייתה לפני הפגיעה, בעיקר אם היא דורשת סיבוביות וקפיצות חדות. אנשים שאינם זקוקים לכך עשויים להסתפק בשיקום בלבד.
ההליכים הפולשניים כוללים שאיבת נוזלים מהמפרק להקלת הנפיחות, ביצוע ניתוח שחזור, בעיקר במקרים שבהם ישנם גם עצמות פגועות או נזקים לסחוס. הניתוחים מבוצעים לרוב באופן ארתרוסקופי.
שלבי השיקום
הליכי השיקום דורש שימוש בקביים ולעתים בסד קיבוע.
במהלך השיקום נעשים תרגילים מותאמים אישית לשיפור יכולות וטווח התנועה של הברך וחיזוק השרירים והיציבות.
תרגילי השיקום יהיו שונים עבור מטופלים שעברו ניתוח, או שהופנו לאימונים שמטרתם לשפר את התפקוד ללא התערבות ניתוחית.
הפגיעה ברצועה הצולבת מתרחשת לעתים קרובות בקרב ספורטאים שנמצאים בשיא הקריירה שלהם, לכן לרופאים ולאנשי מקצוע בתחום שיקום הספורט יש תמריץ למצוא פתרונות מותאמים לסוגי הפעילויות השונות, וכן דרכים לצמצום הסיכון לחבלה נוספת בעתיד. קיימים מערכי אימונים המותאמים לשחקני כדורגל, כדורסל, אצנים וכו’.
מומלץ לפנות למומחה פיזיותרפיסט המוסמך לעבודה עם ספורטאים, זאת על מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר במסגרת הזמן העומד לרשות המטופל.
