נקע בקרסול
נקיעת הקרסול זוהי פציעת הספורט הנפוצה ביותר. היא עשויה להתרחש בקלות מדאיגה אפילו – נחיתה "עקומה" לאחר קפיצה, צעד אחד עם סיבוב לא נכון של הרגל, ומתרחש מצב שבו משקל כבד מדי נוחת על רקמה אחת. זה גורם למתיחה של רצועת בצד החיצוני של הקרסול, וזה יוצר את התנאים לעיקום: מפרק הקרסול נח באופן כפוף ולא טבעי, היות והעקב פונה פנימה והשוק החוצה. הרקמות נמתחות או נקרעות ונוצרת דלקת.
למה זה קורה?
התופעה רווחת בקרב ספורטאים ואנו אף רואים זאת על מסכי הטלווזיה, במסגרת משחקי כדורגל, כדורסל, טניס, ריצות וכו’.
בחיי היומיום הליכה בנעלי עקב צרות שאינן מספקות תמיכה נאותה לרגל ולגוף כולו מהווה גורם סיכון גבוה נוסף שיש לקחת בחשבון.
סיבה נוספת להופעת נקע עשויה להיות תופעה שבמסגרתה אנשים נוטים להתאמן יותר בסופי שבוע ולכן מפעילים לחץ רב על הגוף בפרק זמן קצר.
הדבר נכון גם לגבי אימון במצב עייפות, תשישות או חוסר שינה, מה שמביא לחוסר ריכוז, בעיה באוריינטציה במרחב, מה שעשוי לגרום ל"נחיתה" הרת האסון.
תפקידה של הרצועה בקרסול
הרצועות שנפגעות עקב עיקום של הקרסול הן אלה האחריות על היציבות שלו. זו הסיבה לכך שחוסר טיפול נאות בנקע עשוי להעלות את הסיכוי לנקע חוזר ב-40-70%.
עם זאת, עם טיפול מותאם ונאות – לרוב הנקע חולף ללא נזקים בלתי הפיכים, פגיעה בתפקוד הכללי או מניעה מעיסוק בסוג הספורט הנבחר.
איך אפשר למנוע?
הגורם החשוב ביותר המאפשר למנוע מקרים של נקע בקרסול, הוא שימוש בציוד מותאם לעיסוק בספורט, כולל נעליים מתאימות, מגן קרסול, הקפדה על תנועה נכונה של הגוף, פנייה למאמנים מוסמכים ומקצועיים המבינים את מבנה הגוף באופן כללי ואת גופכם באופן ספציפי.
בהתרחשות פגיעה, יש לפנות מיד לטיפול רפואי. יש להתאמן במתינות ולעשות זאת רק במצב פיזי תקין. בנוסף, תרגולים ייעודיים לשיפור גמישות הקרסול יעזרו למנוע את הנקע מלכתחילה.
התסמינים/סימפטומים
מופיע כאב ונפיחות באזור, קושי בהליכה וכאבים בעת דריכה. יום אחרי הפגיעה האזור עשוי לעטות צבע הדומה ל"סימן כחול", בשל הקריעה של כלי דם קטנים באזור.
כאשר מדובר בנקע בקרסול, קיימת חלוקה לשלוש רמות חומרה:
דרגה ראשונה: מתיחה וקרעים קטנים של הרצועות – הכאב קל עד בינוני, קיימת נפיחות ורגישות בעת מגע. הנקע עשוי לגרום רק לצליעה, אך יכולת ההליכה והפעילות היומיומית אינה נפגעה.
דרגה שניה: קרע גדול באחת הרצועות האחראיות לייצוב הקרסול, כוללת שטפי דם ונפיחות. בימים הראשונים תופיע צליעה משמעותית, וההחלמה תדרוש זמן רב יותר מהדרגה הראשונה.
דרגה שלישית: קרע מלא של לפחות אחת מהרצועות האחראיות על ייצוב כף הרגל. קשה מאוד להטיל את משקל הגוף על הרגל ותידרש מנוחה של מספר ימים טרם החזרה להליכה תקינה. קרע מלא של הרצועה עשוי לדרוש ניתוח לשחזורה.
אופן הטיפול
הטיפול בנקע בקרסול כולל ארבעה מרכיבים עיקריים:
מנוחה – לפחות מספר ימים לאחר הפגיעה, זאת בכדי להפחית עומס על הרקמה הפגועה ולמנוע פציעה נוספת.
קרח – קירור אזור הפגיעה להקלת הנפיחות בעזרת רטיות קרירות ושקיות קרח. הדבר מפחית זרימת דם מוגברת באזור. ניתן להניח קרח כבר מרגע הפציה.
חבישת לחץ – לתמיכה באזור הפגוע, מבלי הפעלת לחץ, זאת בכדי להפחית נפיחות ולתמוך במפרק.
הגבהה של האזור הפצוע – בעיקר בשעות הלילה, באמצעות הנחת הרגל על כרית או נקודה גבוהה יותר משאר הגוף. בפציעות בדרגות חמורות ניתן אף להסתייע בקביים כדי למנוע עומסים גדולים על הקרסול הפגוע.
ניתן ליטול נוגדי דלקות ללא סטרואידים להקלה על הכאב.
לאחר השלב הראשוני, חשוב מאוד לעשות פיזיותרפיה ולדאוג לשיקום תקין של הרקמה, כולל מעקב של רופא מומחה, במטרה לוודא שאין צורך בטיפול התערבותי נוסף.
שלבי השיקום
בימים הראשונים (בשילוב עם המנוחה), כדאי לעשות תרגילים המפעילים את הקרסול מבלי לדרוך על הרגל – כפיפות ויישור הקרסול מבלי לגרום כאב ומתיחת שרירי השוק באמצעות מגבת.
בהמשך נדרשת פיזיותרפיה ומעקב של איש מקצוע שידאג לכך, שהפציעה תעבור ללא נזק בלתי הפיך ו/או מתמשך.
בשלבים שלאחר הטיפול הראשוני, יש לעשות תרגילים מותאמים לחיזוק הרקמות באזור. מומלץ להפסיק כל אימון או עיסוק ספורטיבי לתקופת השיקום, וגם לאחר מכן להיות קשובים לגוף ולחדול מהפעילות בהופעת כל כאב.
